ביום ראשון, לפני שבוע, חגגנו יחד עם יוכבד (בטי) ואברהם (סדריק), חברינו הטובים, את חתונתם.
ליווינו את הזוג המיוחד הזה מאז שהגענו להונג קונג, ושמחנו כל כך להיות איתם ביום שמחתם.
יוכבד סיימה את הגיור כדת וכדין לפני כשלושה חודשים, ומאז הם עוסקים בהכנות לחתונה, ואנו מנסים לסייע עד כמה שניתן.
יוכבד ואברהם כל כך אוהבים את הילדים, שהם קנו לבנות שמלות של שושבינות, כדי שילוו את הכלה לחופה. כמובן שאת "חובתן" הן לא מלאו (לא העיזו לצעוד בעקבות הכלה, לעיני הצופים), אבל מהזכות ללבוש שמלת כלה "אמיתית" הן מאוד נהנו...

ביום שני שלמחרת, חגגנו שבע ברכות אצלנו בדירה. הזמנו כמה חברים (מניין גברים, ברור), ונהננו ביחד באוכל ובאווירה.
ובאותו שבוע, בסופו (יום חמישי), חגגנו בבית את יום ההולדת ה-6 של גני המתוקה. הזמנו כמה חברות של גני, שהגיעו במונית יחד עם השכנים החמודים שלנו- שלומי ודייזי (שבינתיים עברו קרוב יותר לבית הכנסת), שמלמדים בבית הספר היסודי.
יום ההולדת החל בהכנת כרטיסי שנה טובה עם מבחר חומרים ונוצצים (בדגש על נוצצים, שכמובן מצאו את מקומם בכל פינה נידחת בבית). לאחר מכן- התפזרו הילדות בבית (כן, כמה שהן התפזרו, הן עדיין היו ממש קרובות אחת לשניה... בכל זאת בית בגודל של קרוון), ובינתיים ערכנו את השולחן.
לאחר שאכלו פיצות תוצרת בית ומבחר ירקות,
הוגשו גם כדורי השוקולד שהילדים הכינו עם ורדית לכבוד המסיבה, והוגשה "העוגה".
...ולמה אנחנו מפרטים כל כך, תשאלו? טוב, אז קודם כל ודאי שכל פרט מעניין אתכם. אתם ממש רוצים לדעת, לא? שנית, כדי להדגיש את ההבדל בין יום ההולדת הזה לבין הסטנדרט הקבוע של אירוע דומה בהונג קונג. בדרך כלל שוכרים אולם/קלאב האוס (מקום לאירועים בבניינים מפוארים משלנו), סוגרים את הבריכה ב-JCC (מרכז הקהילה היהודית) או סתם מזמינים למשחקיה בעיר. האוכל המוגש הוא לפחות כמו בבר מצווה, ובגדול ההוצאה עשוייה להסתכם במשכורת החודשית שלנו. ובכן, שמנו לעניין סוף, ודווקא יצא שהילדים היו מרוצים ואפילו גני (למרות הצניעות ששרתה באירוע).

ליווינו את הזוג המיוחד הזה מאז שהגענו להונג קונג, ושמחנו כל כך להיות איתם ביום שמחתם.
יוכבד סיימה את הגיור כדת וכדין לפני כשלושה חודשים, ומאז הם עוסקים בהכנות לחתונה, ואנו מנסים לסייע עד כמה שניתן.
יוכבד ואברהם כל כך אוהבים את הילדים, שהם קנו לבנות שמלות של שושבינות, כדי שילוו את הכלה לחופה. כמובן שאת "חובתן" הן לא מלאו (לא העיזו לצעוד בעקבות הכלה, לעיני הצופים), אבל מהזכות ללבוש שמלת כלה "אמיתית" הן מאוד נהנו...
ביום שני שלמחרת, חגגנו שבע ברכות אצלנו בדירה. הזמנו כמה חברים (מניין גברים, ברור), ונהננו ביחד באוכל ובאווירה.
ובאותו שבוע, בסופו (יום חמישי), חגגנו בבית את יום ההולדת ה-6 של גני המתוקה. הזמנו כמה חברות של גני, שהגיעו במונית יחד עם השכנים החמודים שלנו- שלומי ודייזי (שבינתיים עברו קרוב יותר לבית הכנסת), שמלמדים בבית הספר היסודי.
יום ההולדת החל בהכנת כרטיסי שנה טובה עם מבחר חומרים ונוצצים (בדגש על נוצצים, שכמובן מצאו את מקומם בכל פינה נידחת בבית). לאחר מכן- התפזרו הילדות בבית (כן, כמה שהן התפזרו, הן עדיין היו ממש קרובות אחת לשניה... בכל זאת בית בגודל של קרוון), ובינתיים ערכנו את השולחן.
לאחר שאכלו פיצות תוצרת בית ומבחר ירקות,
הוגשו גם כדורי השוקולד שהילדים הכינו עם ורדית לכבוד המסיבה, והוגשה "העוגה".
...ולמה אנחנו מפרטים כל כך, תשאלו? טוב, אז קודם כל ודאי שכל פרט מעניין אתכם. אתם ממש רוצים לדעת, לא? שנית, כדי להדגיש את ההבדל בין יום ההולדת הזה לבין הסטנדרט הקבוע של אירוע דומה בהונג קונג. בדרך כלל שוכרים אולם/קלאב האוס (מקום לאירועים בבניינים מפוארים משלנו), סוגרים את הבריכה ב-JCC (מרכז הקהילה היהודית) או סתם מזמינים למשחקיה בעיר. האוכל המוגש הוא לפחות כמו בבר מצווה, ובגדול ההוצאה עשוייה להסתכם במשכורת החודשית שלנו. ובכן, שמנו לעניין סוף, ודווקא יצא שהילדים היו מרוצים ואפילו גני (למרות הצניעות ששרתה באירוע).
אז חברים, שנזכה לרוב שמחה ונחת, שירבו שמחות בישראל ונתבשר בשורות טובות.
שמחים לחלוק איתכם ומאחלים טוב לכולם.
אם לא נתכתב עד ראש השנה- שתהיה שנה טובה ומתוקה, שנהיה באמת לראש ולא לזנב ושירבו זכויותינו כרימון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה