עשינו כל כך הרבה בששת השבועות האלה, שפשוט קשה להאמין שבכל זאת חזרנו לעוד שנה בהונג קונג...
מה היה כל כך כיף, אתם שואלים?
טוב, נראה לכם תמונה מייצגת מכל אירוע, ותחליטו לבד אם זה כיף...
אז משמאל ניתן לראות את סבא יואל משיט רפסודה שבנה לבד (כן, הוא התעלה על מקגיוור) משולחן כתר, צינורות ביוב ומסטיק. על הרפסודה גני ויהב, מוכנים לכל תקלה, עם מצופים.
השיט הוא בירדן, ליד הירדנית של כנרת.
ובינתיים, סבתא נעמה מרגילה את נהרה למים, ומלמדת אותה לשחות.
דוד עמיח, באחד מביקורינו בחווה, מספק חוויית נהיגה כייפית בטרקטורון.
ובמקביל, נהרה זוללת שוקולד על הערסל של עמיח, תחת הפרגולה.
היה גם מפגש משפחתי של כל ה"יעירים" בפארק בריטניה. לא ידענו שיש כל כך הרבה דבורים במשפחת יעיר, ממש כוורת לכל נין...אבל היה כיף וטעים ואפילו מרגש!
משפחת צור, המארחת הרשמית של הקיץ בקידה, פתחה את ביתה בכל עת שחפצנו!
כמה טוב להיות בבית...
האמת, אחד הרגעים לו חיכינו יותר מכל, היה לצאת לצימר בלי הילדים... בכל זאת, שנה שלמה של משפחתיות ללא מפלט, ללא הפוגה, ועם כל הטוב שבכך (וזה באמת טוב!), גם נפשם של ההורים חפצה בקצת שקט ופרטיות (שלא לדבר על הילדים שכבר חצי שנה מפנטזים על לילה שקט אצל סבתא, בלי אמאבא המעצבנים). אז קפצנו ליסוד המעלה, לאחוזה גלילית, ודי נהננו!
את שלושת ימי הצימר (שני לילות, רק שני לילות, תרגיעו!), סיימנו בחבירה לסבאבתא יעיר, לעוד שני לילות של קמפינג על גדות הירדן. איזו חוויה, מלון מליון כוכבים, שקט וקרירות של לילה בצפון, עם שחיה ואבוב ענק שאיתו נסחפים בזרם...
ורדית ואביתר יצאו למסע מקדים, למציאת המקום האידיאלי לאורך התעלה המזרחית של הירדן (אין ללון בחוץ בכל שטח הנחלים שזורמים לירדן, ככה שנאלצנו להדרים קצת...). לא להאמין שעוד יש מקומות כאלה! דשא, עצי אקליפטוס ונחל. סבאבתא יעיר הביאו כל מה שרק צריך, ולנו נשאר להכין צ'יפס ולהנות!
בלילה, כשכבר כלו כל הכוחות, התפנקנו על מרשמלו על האש!
יש לציין כי גם עם הצד של דור עשינו אחלה קמפינג בכנרת, אבל בגלל שלכולם היו מצלמות- לא צילמנו כלום... ככה שאין תיעוד, אבל תאמינו לנו שהיה פשוט תענוג (לכו על חוף צאלון- מוסדר ובלי בעלים, ככה שיש הכל ולא משלמים!)
באחד מאחרי הצהריים בגלבוע, הצטרפנו לסבא דידי בשדה, ועזרנו לו לשתול סלק ולעקור עשבים שוטים. הילדים נהנו, יהב עקר מלא (הרוב באמת היו עשבים שוטים) ונהרה חשבה שהיא נוהגת בטרקטור.
בהמשך השתתפנו גם במפגש של משפחת שמיר, באחד הגנים בשכונת סן-סימון בירושלים. גם שם (כמו בכל מפגש אחר) הכנו פיתות ואכלנו תירס. שמענו סקירה על החפירות בעיר דוד והשלמנו פערי מידע עד רדת הלילה.משם המשכנו ישירות לקבוצת יבנה, אל סבתא חנה, שם סיירנו בקיבוץ על הקלנועית, אכלנו בחדר האוכל והמשכנו צפונה.
בקידה, ביתנו האחד והיחיד, ביקרנו כמה וכמה פעמים, כולל שבת מספקת ומהנה. הילדים הרגישו בבית ופשוט היה כיף! בעיקר היה כיף לראות כמה הישוב גדל, משפחות בונות בתים יפהפיים והאווירה כל כך טובה!
מפגש משפחתי נוסף הוא של משפחת דורלכר על כל ענפיה. המפגש התקיים בגני יהושע והתמונה היחידה שיש לנו משם היא של יהב בפינת המתקנים.
ותמונות מאחד המוצ"שים, בבית של סבאסבתא יעיר
חוגגים יומולדת עתידי לגניני (בקרוב בבלוג: יום ההולדת האמיתי של גני)
ממש ביום האחרון לשהותנו בישראל, נסענו ליום כיף עם משפחת דור בעין יזרעאל. סבתא חיה הביאה ציוד לפיתות (הפעם במחבת. יצא 10!), קמה מדריכת הטיולים לקחת את כולם להזדחלות בניקבה וכולם היו מרוצים וחמוצים (כי בכל זאת, זה עצוב... יום אחרון בארץ, ועוד שנה ארוכה של פרידה). סבא יואל הצטרף באיזשהו שלב, וגם התפנן איתנו תחת האקליפטוסים.
שתהיה שנה טובה!
תודה רבה על ה-כ-ל ומקווים שהשנה הקרובה תעבור במהרה בימינו אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה