יצאנו להונג קונג ברכבת, משלימים פערים ומחכים בקוצר רוח למפגש עם האחיינים והנכדים...
טוב. אין לנו תמונות מהרגעים המרגשים. פשוט תאמינו לנו.
נסענו יחד במעבורת לאי לאמה. אל תשאלו למה. פשוט ככה.
אבאמא וקמה היו מאוד עצמאיים. את רוב הטיולים הם עשו לבד. בהתחשב בעובדה שאנחנו עבדנו למן היום הראשון, ולא היה לנו די פנאי להשקיע במבקרים שלנו, יש לומר שהם עשו זאת כמו גדולים! הם יצאו לאכול במסעדה של ה-JCC (מה שאנחנו לא הרשינו לעצמנו עד יום זה ממש...)
עלו לפיק ברכבת העתיקה והאלכסונית ועשו טיול סובב פיק.
נסעו לבד ב-MTR (רכבת תחתית) ואוטובוס עד לחוף הנפלא בשק-או (Shek O).
עלו לבד לביג בודהה ועשו יום שלם של סיבובים בלנטאו!
לכבוד יום כיף באושן פארק (Ocean Park), לקחו הילדים יום חופש מבית הספר - לבילוי איכותי עם סבאבתא שאוטוטו חוזרים לארץ הקוידש!
מקלחת של סבתא חיה... איזה כיף!ושטוזים עם סבא דידי הכי כיף!
טיול להר הקופים. הפעם זכינו באמת לחוות מתקפה של קופה עלינו, לאחר שסבתא חיה חשבה שיהיה מצחיק להבהיל אותה (טוב, היא גירשה אותנו מהשולחן שלנו, בדיוק בסוף הפיקניק. זה היה אקט של נקמה..) וזה התברר כמעשה חפוז שההשלכות שלו הן חרדה קלה של קטנים (ושל הגדולים שלמדו להסוות זאת...)
בסוף גם זכינו לחגוג יומולדת 7 לגני, עם גלידות, בלונים, כובעים מצחיקים ושירים וריקודים. איזה כיף!
זהו. נגמר. סבא וסבתא כבר חזרו לשיגרת יומם בארץ, הילדים גם הם כבר בשיגרה מבורכת, ואנחנו במסלול היומיום. מחכים למבקרים או סתם למכתב נחמד.
מאחלים לכולם שנה טובה ומבורכת ונשיקות חמות מהונג קונג הרחוקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה