יום רביעי, 26 בספטמבר 2012

מתכוננים לסוכות

 יום ראשון שלפני יום כיפור - הזדמנות מצויינת להתכונן לחג הסוכות הממשמש ובא.
מכיוון שלרוב רובם של אנשי הקהילה היהודית- אין סוכה פרטית (אין מרפסות, בטח לא כאלה לסוכה), גם 'אהל לאה' וגם חב'ד בונים סוכות בחצר, ומזמינים את החברים (ובעיקר את ילדיהם) לקחת חלק פעיל בבנייה ובקישוט של הסוכות.
אז יום ראשון, כאמור, היה גדוש בפעילות כיוון ששני בתי הכנסת הזמינו לפעילות באותו היום (תוך תיאום מרגש של שעות הפעילות).
אז התחלנו ב'אהל לאה', בניצוחם של אריאל ואיילת.
נושא הסוכה השנה הוא: "הקוסם מארץ עוץ"- כך שהילדים קישטו, צבעו, פיזרו נצנצים והכל- בנושא המדובר (מהקוסם עצמו ועד הנעליים של דורותי). כל אחד ואחת מצא/ה לעצמו/ה פעילות מתאימה.






























וכשהשיעמום טיפס מעלה, האולם היה ריק וקריר והילדים מצאו סקוטר להובלת ציוד, הם התחילו להפעיל לעצמם ג'ימבורי...


אין נזקים לכוחותינו.
ואז המשכנו לחב'ד.
בכל שנה גולדי הרבנית מובילה בניית סוכה לילדים מחומר מקורי אחר. בשנה שעברה זה היה לגו (מפנה אתכם לפוסט בעניין...) והשנה זו סוכה מבקבוקי מים ריקים (מיחזור!).
מערכת מתוחכמת של הדבקת פקקים בתחתית הבקבוקים, מילוי מים בבקבוק התחתון וכו'- הובילו ליצירת סוכה שאת סופה טרם ראינו, אבל את המראה הכללי כבר הבנו.
























המהנדס הראשי הוא עזרא שמש, האיש והאגדה, שתכנן והסביר לכולנו איך לעשות זאת... וזה אכן עבד!

אפילו פור-פור התרגש ועקב במלוא העניין ("יתנו לי ללקק את כל הסוכה? כן...? כן?...").






























































































 מעל עוד יוסיפו סכך והסוכה עתידה להיות כשרה למהדרין (וננסים...)

להתראות בהמשך!

יום שבת, 15 בספטמבר 2012

גני בת 7

 גני כבר בת 7. לא יאומן, הא? רק אתמול הפכנו להורים, וכבר יש לנו ארבעה - טפו טפו טפו טפו!
אז החלטנו לחגוג יחד עם נועה פלר, חברה של גני מהכיתה, ולעשות יומולדת ישראלית (בלי ליצן, מאפרת, מתנפחים ובריכה... כפי שמקובל בהונג קונג...).
בקלאב האוס של הבניין (חדר להשכרה לטובת אירועים), כינסנו את כל בנות הכתה להפעלות ישראליות (פרה עוורת, משחקי קבוצות וכו'), והכנת עציץ ממתקים ופירות לכבוד ראש השנה - שתהיה שנה טובה ומתוקה...











































 "פרה עוורת" צריכה להדביק את הצמות לילדה המסכנה...


 גני ביקשה עוגה בצורת דגל ישראל, ואכן זכתה לעוגה שכזו... אבא בירך על האתגר הקל הזה...
מזל טוב!!
ושנה טובה ומתוקה לכולם...

יום רביעי, 5 בספטמבר 2012

ממחולה אל הגולה ובחזרה..

 בעצם, לא יכולנו להיפרד, אז לקחנו את סבא דידי איתנו... ואחרי יומיים הצטרפו גם סבתא חיה שהגיעה עם קמה מטיול של שבועיים פלוס בתאילנד.
אמא וקמושקה נחתו סוף סוף, ונפגשנו בשדה התעופה.
יצאנו להונג קונג ברכבת, משלימים פערים ומחכים בקוצר רוח למפגש עם האחיינים והנכדים...
טוב. אין לנו תמונות מהרגעים המרגשים. פשוט תאמינו לנו.
נסענו יחד במעבורת לאי לאמה. אל תשאלו למה. פשוט ככה.






לא, אלה לא ירקות. אלה פירות. פירות ים. מה זה הדברים הארוכים האלה שנראים כמו גזרים לבנים כבושים? (יש דבר כזה?!). אלא קונכיות שיוצא מהם השנוזל בגודל מטורף. שנוזל הוא החיה עצמה, רכה, ארוכה וכנראה גם טעימה לאחר שליקה מהירה...





























אבאמא וקמה היו מאוד עצמאיים. את רוב הטיולים הם עשו לבד. בהתחשב בעובדה שאנחנו עבדנו למן היום הראשון, ולא היה לנו די פנאי להשקיע במבקרים שלנו, יש לומר שהם עשו זאת כמו גדולים! הם יצאו לאכול במסעדה של ה-JCC (מה שאנחנו לא הרשינו לעצמנו עד יום זה ממש...)

עלו לפיק ברכבת העתיקה והאלכסונית ועשו טיול סובב פיק.

















נסעו לבד ב-MTR (רכבת תחתית) ואוטובוס עד לחוף הנפלא בשק-או (Shek O).












































עלו לבד לביג בודהה ועשו יום שלם של סיבובים בלנטאו!





































































לכבוד יום כיף באושן פארק (Ocean Park), לקחו הילדים יום חופש מבית הספר - לבילוי איכותי עם סבאבתא שאוטוטו חוזרים לארץ הקוידש!




































מקלחת של סבתא חיה... איזה כיף!

ושטוזים עם סבא דידי הכי כיף!














טיול להר הקופים. הפעם זכינו באמת לחוות מתקפה של קופה עלינו, לאחר שסבתא חיה חשבה שיהיה מצחיק להבהיל אותה (טוב, היא גירשה אותנו מהשולחן שלנו, בדיוק בסוף הפיקניק. זה היה אקט של נקמה..) וזה התברר כמעשה חפוז שההשלכות שלו הן חרדה קלה של קטנים (ושל הגדולים שלמדו להסוות זאת...)





בסוף גם זכינו לחגוג יומולדת 7 לגני, עם גלידות, בלונים, כובעים מצחיקים ושירים וריקודים. איזה כיף!



















טוב, התמונות לא משכנעות, אבל תאמינו שהיה סבבה!
זהו. נגמר. סבא וסבתא כבר חזרו לשיגרת יומם בארץ, הילדים גם הם כבר בשיגרה מבורכת, ואנחנו במסלול היומיום. מחכים למבקרים או סתם למכתב נחמד.
מאחלים לכולם שנה טובה ומבורכת ונשיקות חמות מהונג קונג הרחוקה.