טוב.. אז איך שהגענו (מונית ל Park View, קומפלקס ענק בצבע חום, באמצע שום מקום, ומשם יוצאים לדרך).
א-קיצר, התחלנו לרדת בשביל המתפתל, מול רוח שהתגלתה כקצת יותר חזקה וקרה ממה שצפינו. עם ההליכה עלה חום גופנו, והחשש לברונכיטיס התפוגג.
פגשנו בדרך פריחה יפה של עצים וצמחים שלא ממש הכרנו (תופעה מוכרת לישראלים בהונג קונג). בכל מקרה, מאוד התרשמנו!
הגענו לגשר מרשים בגובהו, ואמא החליטה שהיא חייבת להצטלם עליו מרחוק, בשביל סבא יואל, שמאוד אוהב גשרים. אז הם הלכו והלכו והלכו, ואבא נשאר על מקומו עם פורת, וצילם מרחוק. אמא החליטה שחייבים לנופף ביד מלכותית, וכך היה...
בסוף העונה הגשומה (לקראת אוקטובר), המים אמורים להגיע כמעט עד לחלק העליון של הגשר!
רגעי הרהור על הגשר, תוך בהייה על המים התכולים, בהם שטים להם דגי זהב ענקיים וצבים רכי שריון.
סוף סוף תמונה משפחתית בהרכב מלא. ותודה ללונג דים סאן, הסיני שצילם אותנו (הנפצתי. לא שאלנו אותו לשמו, גם ככה לא היינו זוכרים)
ובזמן שהגדולים משתעשעים להם במתקנים הפרושים לאורך המסלול, גם פורת הקטן נהנה לבהות ברעשן הכסוף שקיבל מג'סיקה והרולד
חנינו לארוחת צהריים, למרגלות סכר ענק בטירוף. לא שמנו לב עד שאבא התחיל לצלם, וגם לא ידענו איך מגיעים אליו, אבל הגובה שלו אדיר. מעניין כמה מים מחכים מאחוריו...
"ונטעתים על אדמתם"... נראה כמו שחזור של ט"ו בשבט, אבל בעצם הם סתם התפלשו להם בעשב ובאדמה, כמיטב המסורת עוד מימי קידה...
נהרה גילתה את הפרפר הנכה הזה, שעמד שם ולא זז. בהתחלה חשבנו שאולי הוא "לא מרגיש כל כך טוב", אבל כשנהרה בדקה לו את הלב ("בהההה!", הבדיקה הידועה), הוא דווקא עף די מהר...
ראו את משחקי הצל והאור על המים שיוצרת השמש על הגשר
"בצאת ישראל ממצרים..."
רצינו להמחיש לכם מהי משפחה סינית טיפוסית היוצאת לטיול: כל אחד מקבל תיק התואם את גודלו וגילו, מאותה חברה כמובן (אחידות!!), נעלי הליכה מפירמה טובה, וקדימה- צעד!
עד כאן טיולנו ב-Tai Tam.
בקרוב... יום הולדת 3 לנהרה!
מועדים לשמחה, זמנים וחגים לששון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה