יום רביעי, 11 באפריל 2012

טיולי פסח

עלינו על האוטובוס, יום טיול מתחיל!
אריאל ואיילת, חברים שלנו שעובדים ב"אוהל לאה", הוציאו את החבר'ה לטיול שטח קל ואלגנטי.
עלינו על האוטובוס (הידעתם? כאן ישנם 5 מושבים בשורה- 2 ו-3, לא לישבן מערבי...) ויצאנו אל הג'ונגלים של הונג קונג (חצי שעה מהבית).



אריאל נותן דברי פתיחה, מציג משפחה חדשה שהצטרפה לקהילה וקדימה לדרך!











"בין גבולות
בין הרים
ללא דרך
בלילות חשוכי כוכבים
שיירות של אחים
בלי הרף
למולדת אנו מלווים..."

כמו שאפשר לראות בתמונה, באמת לא היו כוכבים...
כל הדרך על בטון יצוק, עם גדר ברזל, כאילו אין בעיות תקציב בעולם ואין משאבים מתכלים...
בהונג קונג יש בטון, ברזל, מתקני כושר ושירותים בכל מקום אליו תגיע!






"אמי את בוכה או צוחקת"
"הביטי למעלה, בתי, אל ההר- ההר שהיה למפלצת,
עוד יש תותחים ילדתי על ההר, אך הם מאיימים על ..."

הגענו אל בונקר (או כפי שאומרים זקני כפר עציון- 'בונקה') מימי מלחמת העולם השניה.
פה התחפרו חיילים מקומיים כנגד מתקפות היפנים.
מעל 1000 חיילים קיפדו את חייהם בהונג קונג במהלך המלחמה.
בקיצור שמענו מור"ק במסגרת תרבות יום ב'.




מגדל שמירה בסגנון מקומי, חרכי תצפית וירי (היום, אגב, אין נשק בהונ"ק. זה אסור בחוק!)

















מדרגות המובילות אל הבונקה.
















"שלוחות הדשא מטפסות ומעלות 
ירוק טרי על צלקות התעלות.."



גדי ונועה, רצו בעקבות אגוז הזהב-
האגוז במעלה ההר, אף גדי ונועה במעלה ההר,
האגוז במורד ההר, אף גדי ונועה במורד ההר.
ואז אבא אמר להם לחייך, צילם, והם רצו למצוא את שאר הקבוצה...





























מצאנו את הקבוצה... אנחנו ממשיכים...




לאורך המסלול נחשפה הונג קונג במלוא תפארתה-
גורדי שחקים, הרים גבוהים, מעבר ימי שהפך לנמל ענק ומיליוני חלונות, שהם בעצם אנשים...


"תולה ארץ על בלימה..."

לפעמים הבניינים נראים כל כך יומרניים וחצופים, שזה כאילו ברור שהם יפלו בקרוב... 
הם לא עקומים, זה הצלם עקום...





המטיילים מייד בסיום תמונה קבוצתית, רצים לקראת הפעילות הבאה

הפעילות הבאה




































לא יודע מה הלהיב אותי כאן, אולי השם היהודי- גורדוניה (א.ד. היה גאה בנו!)




מיהרנו כדי להדביק את הפער, ובסוף הגענו אל אגם שהוא בעצם מאגר שנוצר מסכר, ובו סירות פדלים (כמו בירקון, זוכרים?).
יצאנו להפלגה-
הסיני אמר: "רק ארבעה!" אז אמא ונהרה נותרו מאחור עם פורת, ומאוחר יותר יצאו בסירה משלהן... כל הכבוד אמא! איזה כושר!






































באגם שחו צבי מים ונחו על כל סלע בחוף
מכירים את חברת "המדווש"? אמא עובדת קבועה שם!


































גני בקריאות שמחה, לאחר האיחוד המרגש של בנות המשפחה על הסירה של אמא ("סיכון מחושב")



"עוד מעט, עוד קצת
להרים את הראש מעל המים
מאמץ אחרון לפני
ירושלים..."







מי אמר שאין בפסח מה לאכול?!
יש תפוחי אדמה,
יש ביצים,
יש פסטרמה,
אה... ויש מצה!

ארוחת גורמה מעל האגם






































רעבים? תאכלו אותו!...



ויש גם קינוח...


בקרוב- הביקור בדיסנילנד!

יום שני, 9 באפריל 2012

יומולדת לנהרה - בת 3 !

 זכינו שנהרוליק (רוליק) תיוולד בערב שביעי של פסח. אך דא עקא- החגיגה המשמעותית ביותר לילדה בגילה היא המסיבה בגן, שכידוע- סגור בימי הפסח.
לצורך כך, הוסכם עם מליסה הגננת המהממת, להקדים את המסיבה ליום שני, לפני הפסח.
כשהגענו- היו הילדים בעיצומן של ההכנות- פיזור נוצצים על השולחן, חלוקת צלחות וסכום וארגון המשחקים במקום.

















נהרה, כלת השמחה, נעמדה ליד דמותה בתוך עוגת יומולדת, מחופשת לנסיכה (כל דמות של וולט דיסני תוגדר כנסיכה לצורך העניין)








אנחנו אוהבים את מליסה מאוד! יש לה הרבה חום וקרבה לילדים, היא מדברת אליהם בגובה העיניים ובאמת אכפת לה מהם (ברור מאליו? לא ממש...)
בתמונה ניתן לראות את נהרה מוקפת בתיאו ויאיר, חבריה לכתה (אין כאן גן, יש כיתות...)


בתמונה זו רואים את נהרה מוציאה בלונים מתוך שק הקסמים של מליסה, כל הילדים בדקו קודם לוודא שאין כלום בשק, וראה איזה פלא- נהרה הוציאה בלונים מתוך השק! גם גננת, גם קוסמת!


בהמשך- היה משחק, בו מליסה מנפחת בלון בצבע שבוחר כל ילד בגן, בתום הניפוח- הבלון משתחרר לו בקול תרועה ועף ברחבי החדר. הילד רץ להשיב את הבלון אל הגננת. הילדים מתים על זה!












 זהו שלב הריקודים (רוב השירים באנגלית, למעט שיר הפולחן הידוע "אין אין אין חגיגה", שמסתבר שהוא שלאגר גם בגולה הדוויה)








וזו עוגת המומולדת.
זאת יש לדעת- לשטחי הJCC אין להכניס מזון מכל סוג שהוא, בשל ענייני הכשרות. לכן, גם הורים דוסים כמונו, מתבקשים להזמין עוגת יומולדת במטבח הJCC, והם ישתדלו למלא את בקשותינו.
כאן ניתן לראות ששלגיה הפכה לכחולת שיער (האמת, במחשבה לאחור- עדיף משחור בעוגה, לא?). הקונדיטור עשה עבודה טובה, לא?
אה... אל תגלו לנהרה שקוראים לה שלגיה. מבחינתה זו סינדרלה, ולא יקרה כלום אם היא תגלה את הפאדיחה בעוד שנים רבות...





























נהרה מסבירה למליסה איזו חתיכה היא רוצה מהעוגה. יש לה זכות ראשונים בבחירת האזור. האמת, היא הפתיעה- העדיפה את השמלה על פני הפנים...









"ותודה להוריי שהביאוני עד ה-לום"

ונעבור לחלק הקולינרי...חחחפ....חחחחפ.....






"יש לי יום הולדת, השמחה רבה! יש לי יש לי יום הולדת, אז בוא למסיבה!"








אני מבקשת ש..... ומאחלת ש...








בשורות טובות ומזל טוב לכל ילדי ניסן!
נהרה דור