לאחר שחפשנו חמץ בכל חריץ בבית (ויש הרבה, בלטות עץ עם המון חריצים...) התקבצנו במדורה המאורגנת, המוסדרת, החוקית, המוגבלת, המותרת היחידה באותו היום בכל הונג קונג- ושם שרפנו את שאריות החמץ ואת יצר הרע.
בהונג קונג לא מציתים אש סתם, אלא באישור ובצורה מאוד מוגבלת (כפי שניתן לראות- הכל מרוכז בתוך סג' גדול) ברחבת בית הכנסת 'אוהל לאה'.
סיני וסימון, חברינו המתוקים, העובדים של 'אוהל לאה' ומעשירים את חיי הקהילה ברוח ובאווירה.
מזלנו שיש לנו אותם!
אביה (שמאלית) ואביטל לבית אפשטיין, ואיתי (חצי פרצוף) אחיהן הקטן, חברים טובים שלנו.
אביטל בכיתה עם גני.
יהב, בתום מירוץ "חפש את החמץ" ברחבי חצר בית הכנסת. עייף, אך מרוצה.
אייל, המשגיח הצדיק של 'אוהל לאה' כבר שנים רבות, מסביר ליהב איך לזרוק את החמץ לאש, ומה יש לומר.
וגם... שלא זורקים ניילונים לאש (לא אקולוגי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה