לפני שבוע וחצי, טסנו לנו כולנו- משפחת דור על הוריה וטפה (ורדית ואביתר, גני, יהב ונהרה), למסע מלא סימני שאלה וסקרנות, במסגרת שליחות הוראה של הסוכנות היהודית בהונג קונג...
כן.. דווקא לשם. לא ממש ברור איך זה קרה, אבל הננו כאן, ודווקא די מרוצים יחסית להתחלה.
הדירה- נאה, החדרים- סבבה, העיר- לחה, דביקה, חמימה, סואנת, עם ריחות מעניינים ומראות קשים בשווקים (למה לאכול יצורים כאלה??) והרבה אקשן. מאידך, אין לנו הרבה זמן לחוות את העיר הזו, מכיוון שאנו עמוסים בעבודה למן רגע הגעתנו.
התחלנו ללמד את תלמידינו החמודים כבר ביום ה' האחרון, והשיעורים היו סבבה. האמת שבית הספר התיכון 'אלסה', בו אנו עובדים, הוא חלומו של כל מורה ישראלי. כתות קטנות, מרווחות, לפטופים לכל התלמידים והמורים, חדר מורים נעים (שולחן מיוחד לכל אחד. קטן אך יעיל), ואפילו עט לא צריך להביא מהבית, כי כאן דואגים להכל.
בימי ההיערכות עמלנו רבות על הכנת תכנית הלימודים, שעובדת לפי שיטת ה- MYP, שהיא תכנית לימודים מרתקת ומעולה (לפחות בעיני אביתר, המרפא בעיסוק...), שהיא חלק מתכנית כללית של בגרות בינלאומית (נקראת IB), ומאוד גמישה, יצירתית ומקורית. לא חשוב... בהזדמנות פירוט בעל פה.
גני, יהב ונהרה מקסימים. מבלים שעות רבות מיומם עם מאלו הפיליפינית, עוזרת זמנית שמצאנו עד שתגיע הקבועה... מכיוון שאין עוד גנים, היא צריכה להיות איתם נונ-סטופ, וזה בהחלט מאתגר. אז קנינו מלאנתלפים צעצועים בטויס-אר-אס, כולל מצופים לבריכה של הבניין (כן, עם מציל צמוד והרבה מים. פתוחה כל הזמן, חוץ מימים של גשם).
הם עוד לא ממש דוברי אנגלית, הילדודס, אבל בהחלט עושה רושם שהשמיעה שלהם קולטת יותר ויותר בקלות את השפה.
מזג האוויר הלח והחם הולך ומשתפר (לא ברור אם זו מגמה, או שזה סתם מזל), מה שלא מונע עדיין מן הזיעה לעטוף אותנו כל הזמן. זה פשוט מדהים איך זה חלק כל כך משמעותי בחיים. להזיע...
השבת עשינו טיול לגן בוטני במרחק של 15 דקות הליכה. מדהים מה שגילינו שם. קופים מכל הסוגים, ציפורים נפלאות, גנים, צמחיה, גן שעשועים ומפלים ועוד ועוד, והכל, כמובן, בכניסה חופשית... נעבור שם ביום חול ונצלם, בלי נדר.
מקווים להוסיף תמונות וסרטונים בהמשך. כרגע, לא מצליח עם המקינטוש המציק הזה שאני עובד איתו.
הגעגועים לארץ רבים, ומקווים שיימשכו עד שנגיע לביקור ביולי הקרוב, ב"ה.
כן.. דווקא לשם. לא ממש ברור איך זה קרה, אבל הננו כאן, ודווקא די מרוצים יחסית להתחלה.
הדירה- נאה, החדרים- סבבה, העיר- לחה, דביקה, חמימה, סואנת, עם ריחות מעניינים ומראות קשים בשווקים (למה לאכול יצורים כאלה??) והרבה אקשן. מאידך, אין לנו הרבה זמן לחוות את העיר הזו, מכיוון שאנו עמוסים בעבודה למן רגע הגעתנו.
התחלנו ללמד את תלמידינו החמודים כבר ביום ה' האחרון, והשיעורים היו סבבה. האמת שבית הספר התיכון 'אלסה', בו אנו עובדים, הוא חלומו של כל מורה ישראלי. כתות קטנות, מרווחות, לפטופים לכל התלמידים והמורים, חדר מורים נעים (שולחן מיוחד לכל אחד. קטן אך יעיל), ואפילו עט לא צריך להביא מהבית, כי כאן דואגים להכל.
בימי ההיערכות עמלנו רבות על הכנת תכנית הלימודים, שעובדת לפי שיטת ה- MYP, שהיא תכנית לימודים מרתקת ומעולה (לפחות בעיני אביתר, המרפא בעיסוק...), שהיא חלק מתכנית כללית של בגרות בינלאומית (נקראת IB), ומאוד גמישה, יצירתית ומקורית. לא חשוב... בהזדמנות פירוט בעל פה.
גני, יהב ונהרה מקסימים. מבלים שעות רבות מיומם עם מאלו הפיליפינית, עוזרת זמנית שמצאנו עד שתגיע הקבועה... מכיוון שאין עוד גנים, היא צריכה להיות איתם נונ-סטופ, וזה בהחלט מאתגר. אז קנינו מלאנתלפים צעצועים בטויס-אר-אס, כולל מצופים לבריכה של הבניין (כן, עם מציל צמוד והרבה מים. פתוחה כל הזמן, חוץ מימים של גשם).
הם עוד לא ממש דוברי אנגלית, הילדודס, אבל בהחלט עושה רושם שהשמיעה שלהם קולטת יותר ויותר בקלות את השפה.
מזג האוויר הלח והחם הולך ומשתפר (לא ברור אם זו מגמה, או שזה סתם מזל), מה שלא מונע עדיין מן הזיעה לעטוף אותנו כל הזמן. זה פשוט מדהים איך זה חלק כל כך משמעותי בחיים. להזיע...
השבת עשינו טיול לגן בוטני במרחק של 15 דקות הליכה. מדהים מה שגילינו שם. קופים מכל הסוגים, ציפורים נפלאות, גנים, צמחיה, גן שעשועים ומפלים ועוד ועוד, והכל, כמובן, בכניסה חופשית... נעבור שם ביום חול ונצלם, בלי נדר.
מקווים להוסיף תמונות וסרטונים בהמשך. כרגע, לא מצליח עם המקינטוש המציק הזה שאני עובד איתו.
הגעגועים לארץ רבים, ומקווים שיימשכו עד שנגיע לביקור ביולי הקרוב, ב"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה