יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

 חופשה שנתית בארץ הקודש. אחחחח... אין דברים כאלה...
חודש וחצי של זמן איכות עם משפחה וחברים, רכב שכור ומשכורת שנכנסת אי-שם במזרח הרחוק. אל תפתחו עיניים! לא היינו בארץ כמעט שנה! יש הרבה להשלים...
נתחיל בזולה (שנמשכה ונמשכה) תחת המכנף הנאה על הדשא של סבא יואל וסבתא נעמה במעלה גלבוע.
גם בשעות הצהריים החמות, כשרוב תושבי ישראל נאנקים תחת החום והלחות, ישיבה תחת צלו של המכנף - היוותה חוויה נעימה. לא יאומן, הא?
דודה צורילי יודעת לעשות כיף חיים עם הילדים. שירים, ריקודים ושטויות... קייטנה שלמה!




















גם הדודים ממחולה החמה מצאו מפלט ומקלט על הדשא ובאו לבקר אותנו המון! איזה כיף...

במחולה, אגב, בילינו בערבים, כי אז היא הופכת לאטרקציה, לעומת הקור הקל שחודר לעצמות במעלה הגלבוע... פתאום הבקעה החמה הופכת למקום נעים...













סבא וסבתא מחיפה.
ביקור בהקדם האפשרי- ארוחת צהריים, צפייה בסרטים במחשב, יחד עם סבתא ציפורה, והמון חיבוקים-נישוקים כדי להשלים פערים של שנה...

 הבריכה של מחולה.


אם אתה בחוץ- אתה נשרף בשניה. אם אתה בפנים - תענוג צרוף!



































ארוחת ערב מפנקת של אמצע השבוע - בבית החדש של נועה ונבו, מחולה. אין כמו בני-דודים!


עם סבא דידי יצאנו לקציר תירס תחמיץ וסיור בשדות העמק. קטפנו עגבניות, פגשנו חסידה וראינו נופים שהבהירו לנו: הגבעטרון לא פינטזו. זה אשכרה ככה! "ים השיבולים שמסביב...", "שדות שפוכים הרחק.."
















בתוך הקומביין עם מחמוד החמוד... צופים בעמודי התירס הענקיים צונחים אל גלגלי שיניים ענקיים שקוצרים בשקיקה דונמים של יבול, ואיך בשניות הם הופכים לנסורת ירוקה המעופפת מהצינור של הקומביין אל מיכלי המשאית, הנוסעת במקביל ומתמלאת במהירות... מהפנט!





 שלפים. ככה זה נראה. לא יודע אם זה תקף גם לתירס ולא רק לחיטה, אבל זה זה, לא? (הכוונה לתמונה משמאל)















 "עפה חסידה לארץ ישראל...
עפה חסידה..עפה חסידה.."










קטיף עגבניות (קציר, יותר נכון), עם סבא דידי ומפגש עם חסידה תועה, שנשארה מאחור (שדה עגבניות שלם לעצמה, מה רע?)





ועוד קצת זולה על הדשא במעג"ל















צופים בהצגה בספריה של מעלה גלבוע - טיול בירושלים.



נסיעה לקבוצת יבנה, לסבתא חנה ולדודים. אכלנו בחדר האוכל, נסענו בקלנועית, קפצנו לבריכה, והכי חשוב: ביקרנו במשק ילדים (פינת חי) והיה כיף!



































































ביקור בשדות של סבא דידי על הר הגלבוע. עזרנו לו לנכש עשבים שוטים וניסינו לא לעלות על הערוגות יותר מידי...













עוד אחה"צ של בטלה נעימה על הדשא המוצל של סבא וסבתא בגלבוע.













































 ועוד איחוד משפחות במקום הנעים ביותר באזור עם סבתא וסבא ממחולה
















































 ואחרי הכיופים האלה, זכינו לערב איכותי של פיתות בטבון אצל עמיח ותמר. שקיעה משגעת, דשא נפלא, משחקים ושעשועים ובריזה מטורפת ישר מואדי ערה!
























אה, כן, וכמובן- רכיבה על אופנוע עם עמיח!


























מכינים כדורי שוקולד עם סבתא לכבוד יום ההולדת של גני (שיחול חודש מהכנת כדורי השוקולד...)
 אימוני זחילה בבית של סבתא חיה עם קדם, בן הדוד המתוק כל כך! איזה כיף לזחול ולרייר ביחד!
 סבא דידי וסבתא חיה לקחו את כל הנכדים ליום קייטנה ברמת הגולן. ביקרנו ביער אודם וקטפנו פירות יער... ממממ... אפילו צבענו את כל הפרצוף בפטל שחור. יפה, לא?

























מה אתם אומרים על החלוצה המודרנית שלנו, נהרה והסלסלה?





אחר צהריים אחד ירדנו לניר דוד כדי לצפות בהצגה (מיותרת לחלוטין) של דירה להשכיר. משם המשכנו לשיטוט לאורך האסי, הנחל הנפלא שיוצא מהסחנה וזורם דרך הקיבוץ... איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר... פשוט בוהים במים, בברווזים ובדגים ולא מאמינים שיש אנשים שחיים עם היופי הזה כל החיים!





















































בבריכת השחייה של הקיבוץ, רגע לפני שחוזרים הביתה לארוחת ערב.












מי שלא היה ב"עין יזרעאל" שירים את היד! תענוג צרוף, בעיקר כאין אף אחד נוסף במקום. כן, כן, יש גם ניסים גלויים!




































חגיגות מוצ"ש בסיום ההבדלה, בסופה של שבת נפלאה במחולה, עם סבא וסבתא מחיפה וכ-ו-ל-ם-!























 חגיגת בצק עם סבתא נעמה וכל הנכדים הנוספים שלה, ילדי השכנים, שהפכו לחברים טובים של הנכדים המקוריים (ממש בני דודים!)









מרימים כוסית לרגל אירוסיהם של תמר ועמיח! מזל טוב!!


 בריכה צוננת על הדשא של סבא דידי וסבתא חיה. כן, בבקעה אפשר לשבת בחוץ רק בתוך מים...


רגע לפני שסבתא חיה טסה לתאילנד לפגוש את קמה ולעשות איתה חיים באיים, יצאנו כולנו לערב בשר ופרידה בג'וזף, באתר הסקי של הגלבוע...ממממ...טעים....







אפשר לעזור במשהו?

























יהבוני עובד עם סבא בשולחן העבודה שלו בחוץ. כל הקיץ הוא בילה שם - מסמרים, ברגים, פטישים, פלאיירים, עתיד מובטח לבוב הבנאי.

עצירה על הדרך בכתף שאול. נוף של עמק, חום של צהריים ועורבני שמאוד אוהב עגבניות שרי והחליט לקחת כל פעם רק אחת...


לאבא ואמא יש רק הזדמנות אחת בשנה לצאת לצימר לבד. בקיץ, כשהילדים בידיים טובות של סבתות ודודות... אז נסענו לנו לרמות, בגולן, ל-24 שעות של שששששקקקקקקטטטטטטטט......

ירדן זורם תחת גשר אריק.













 על המזח של אתר צליינות בקרבת כפר נחום.











 אתר שלם שנבנה לרגל ביקורו של האפיפיור לפני כמה שנים. חבל שצריך את ההוא כדי להשקיע בכזה דבר יפה...






מצאנו לנו חוף פרטי, בלי איש לידינו, בכנרת... בין חוף דוגית לבין החוף של הלונה גל. אמנם אסור לרחצה, אבל נפלא, חמים, מוצנע (צמחיה חוצצת בינינו לבין שני החופים). שעתיים של שהייה במים - מרפא לנפש!















צימר נחמד, באווירה רומנטית... מה יש, גם לנו מגיע, לא?


הבנייה של הבית של סבא וסבתא במעלה גלבוע. כל שבוע הלכנו לבדוק את התקדמות העבודות, הגענו לעזור ביציקת הבטון ובבניית הקירות... מקווים שיסתדרו בלעדינו בהמשך...













































ואחרי עוד רביצה על הדשא בגלבוע,
מפגש בני דודים וסבים בחוף זמיר, למרגלות חיפה.
גבעות דשא תלולות, חוף נקי ובלי המדוזות סוף סוף... אחה"צ של חופש גדול!




























 פורת ותבור - בני דודים שניים, אבל מאוד קרובים!
 קדם ופורת, בני דודים מדרגה ראשונה... נשטפים בגלים, מתאוששים ומחייכים.
 קבוצת מיטיבי השבת, שומרים על האוכל ועל הכסאות!



























































ואם יש משהו אחד שנרצה לזכור ביושבנו בעיר הונג קונג, אפופי לחות וזיהום אוויר, ללא פיסת אדמה או מרחבים, זאת התמונה הזאת... מהדשא של סבתא וסבא בגלבוע:


מי לא מכיר את עינות פאחם ליד קשת בגולן? לא מכירים? יופי! בזכות זה היה לנו יום של איכות בשכשוך חופשי, בלי הפרעות יתר על המידה ובלי נודניקים שחושבים שהמעיין שלהם...
עם נעה, נבו והילדים, עם שפיריות ופטל וסרטן קטן שהצלחנו לתפוס.

























 שכשוך וקטיף פטל























































ובשדה התעופה, ממש לפני ההמראה, תמונה אחרונה עם דודה צורילי שבאה ללוות אותנו עד שניפגש שוב בשנה הבאה, והפעם - לת-מיד!
תודה רבה לכל אהובינו, חברינו וכל מי שעשה לנו את השהות בקיץ לנעימה וכייפית! נשיקות וגעגועים רבים!