פורת אוכל ענב קר

פורת המתוק שלנו מאוד אוהב ענבים. 

כנראה הענבים היו הפעם קרים מידי... הוא מאוד נהנה מהם, אבל התגובה הראשונית היתה מצחיקה מאוד! (הענבים לא היו חמוצים! וגם לא התעללנו בו יותר מידי...)

תהנו:

גילה אלמגור באלסה

 אוףףףף... כתבתי מלא והכל נמחק. איזה בעסה...
אין לי כוח לחזור על הכל שוב.

אז בקצרה-
פסטיבל הסרטים היהודי השנתי בהונג קונג.
גילה אלמגור - אורחת הכבוד.
הגיעה לבית הספר ביום שישי להקרנת הסרט "הקיץ של אביה".
כחודש קודם לכן- ורדית לימדה את הקבוצות שלה בעברית את הספר (הם דוברי עברית, יכלו לקרוא די מהר ובקלות).

התלמידים הכינו שאלות בעברית ובאנגלית.
גילה היתה נפלאה, אדיבה וסבלנית וענתה על השאלות באנגלית קולחת.
סיפור חייה מעניין ולא תמיד תואם את הספר, והיא לא מגדירה את הספר כאוטוביוגרפיה. כדאי לשמוע את הסיפור האמיתי, הוא לא פחות מרשים ומרתק!

Sai Kung

עוד טיול... הפעם יום ראשון עם הצופים של הונג קונג. יצאנו - אבא, גני, יהב ונהרה באוטובוס עם החבר'ה למסע של מעל שעה עד שהגענו לטריטוריות החדשות (new territories). שם ירדנו מהאוטובוס והתחלנו בצעדה מאתגרת על שביל בטון. צעדה בהרים כלפי מטה, עד לקו החוף. גני ויהב סחבו תיק קל על גבם. יהב ישר מצא מקל לתמוך בו בהליכה המאתגרת...

 ברגע שהגענו לגובה פני הים, צעדנו בין מים ומדשאות טבעיות, עצים וכלבים ישנים... (לא ברור איך הקטע האחרון שייך, אבל זה באמת מה שהיה שם...)

 זהו "ריקוד הנקניקיה" (מספר 5 בערך...), הילדה טחנה המון נקניקיות... הלחמניות תמיד נפלו לה למים... כאן, היה אחלה כיבוד...

זהו... מטפסים חזרה  לאוטובוס. מלאי חול בכל מקום, מתנשפים מהעלייה הקשה, אבל מאוד שמחים על החוויה המשוחררת שהיתה לנו!

זה לא ים... זה מאגר ענק של מי גשמים. פשוט סוגרים איזה נחל וממשיכים לחכות שהמים יעלו...

יהב ביקש שאצלם את התמונה למטה, הוא אמר שההרים נראים כמו לב, ושהשמים כמו אש...
איזו נפש פיוטית!

 איזה כיף! יום חופש באמצע החיים. לפני כשבועיים היה לנו יום שלישי חופשי בגלל חג כלשהו (קרוי בפינו public holiday). אחרי לבטים רבים ומחשבות אינספור לאן נלך ומה נעשה,
החלטנו שחוף הים הוא המענה הטוב ביותר. חששנו מקהל רב שימלא את החופים, אך המצב היה הפוך לגמרי. ההסבר שקיבלנו בדיעבד, היה שזהו חג בו הסינים פוקדים את קברי אבותיהם- וברוך ה', הם לא קברו אותם בחוף...

אז נמרחנו (חוץ מאבא, והוא עדיין משלם על זה בגב מתקלף...), והתרוצצנו בים הנעים ועל החול הגס אך הנעים.

פורת מאוד נהנה, כפי שניתן לראות בתמונה, והוא הקפיד לטעום גרגירי חול מלוא חופניים ופה.

אתם ודאי תוהים מי זו הגברת המופתעת הזו- זוהי נהרוליק החמודוליק, אשר הגיעה עם כל הכלים לחול.
לא זכור לי מה הפתיע אותה כל כך, אבל מה זה חשוב... היא מתוקה כזאת!

 החוף שוכן באזור הדרומי של האי הונג-קונג, והוא מוקף בבתי יוקרה או סתם גורדי שחקים, בהם גרים אלפי אנשים...
החוף שמור היטב, נקי וללא רבב. בכל חוף תמצאו מקלחות, מצילים, עזרה ראשונה ומתקני משחקים לילדים.

לחוף הספציפי הזה קוראים repulse bay, יעני "המפרץ הדוחה", אבל הכוונה כנראה לעוצמת הגלים או משהו כזה. ישנם גם מפרץ הגל הגדול, מפרץ המים העמוקים ועוד כהנה וכהנה תיאורים ציוריים...
























טיפ של אלופים: אם מגיע גל גדול, תמצצו אצבע ותחזיקו את אמא. זה תמיד עוזר!

 פורת ("פורפור") - אוהב עגבניות (בעיקר את החלק הרך והמידלדל של הגרעינים), וגם אוהב לצווח בעוצמה רבה.

התמונה משקפת את שתי אהבותיו אלה...

להתראות אוטוטו...